הכרעת דין בתיק ת"פ 19436-06-10 - פסקדין

התוצאה אליה הגעתי הינה, כי יש לזכות את הנאשמים מחמת הספק מן העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

מבוא ותמצית הדברים

1.         ביום 29/5/10 בשעה 03:00 לערך, בדרכו לביתו, נתפס על ידי חבורה מר שי דואני, צעיר כבן 25 (להלן: "המתלונן"), הוכנס לכניסת בית מגורים משותף בעיר בת-ים, נקשר בידיו לסורג מעקה המדרגות, הוכה בחלקי גופו השונים בקרשים ובאלת בייסבול וספג אגרופים, בעיטות וחתך מסכין בזרועו. הכל, על פני כשעתיים  כשזעקות המתלונן לעזרה אינן נענות.

2.         כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים ייחס להם מעורבות פעילה באירוע אלים זה, איומים כלפי המתלונן  וניסיונות לשבש מהלכי חקירה ומשפט - לנאשמים 1 ו- 2.

3.         הנאשמים כפרו במיוחס להם וטענו כי אכן נכחו במקום המתואר בכתב האישום, הבחינו בשניים אחרים מכים את המתלונן והם עצמם לא תקפו אותו, לא גרמו לחבלות כמתואר  ואך ניסו להפסיק את המתקפה שניחתה עליו.

הנאשם 1 הוסיף והכחיש כי החזיק בסכין והוא והנאשם 2 אף כפרו בעבירת השיבוש שיוחסה להם.

4.         השאלות הניצבות במוקד הדיון הינן האם הנאשמים הם אלו שחבלו במתלונן, או שמא הוכחה אפשרות סבירה אחרת לקרות האירועים לבד מזו המפלילה, המקימה את הספק הנדרש במעורבותם באירוע האלים וכן האם הנאשמים 1 ו-2 שיבשו מהלכי חקירה ומשפט.

5.         מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 29.5.10 בסמוך לשעה 03:00 ברח' שי עגנון בעיר בת-ים, פצעו הנאשמים את המתלונן, בכך שבצוותא, ביחד עם שניים נוספים, חברו לתקפו  משום תלונת אחיו בגין מעורבות הנאשמים 1 ו-2 בפריצה לדירתו.

מתואר כי תחילה תפסו הנאשמים 1 ו- 2 את המתלונן שהלך לתומו ברחוב, גררו אותו לתוך כניסה חשוכה של בניין, תפסו את ידיו וקשרו אותן בחוט לסורגי מדרגות.

הנאשם 3 החזיק בקרש, הנאשם 2 החזיק במקל בייסבול והנאשם 1 החזיק בסכין קפיצית.

הנאשמים תקפו בצוותא את המתלונן בכל חלקי גופו, בעטו בבטנו והכוהו באמצעות הקרש, מקל הבייסבול והסכין במשך זמן ממושך, בעוד שניים נוספים שהו בחלק מהזמן בכניסה למקום וחסמו את הכניסה והיציאה אליו.

באותן נסיבות, שרט הנאשם 1 את המתלונן ביד ימינו עם אותה הסכין, בעוד  הנאשם 2 הכה במתלונן במכת אגרוף בפניו ושבר שן קדמית בפיו. המתלונן איבד את הכרתו למספר שניות ובעודו שכוב המשיכו הנאשמים להכות בו.

הנאשמים הוסיפו ואיימו על המתלונן כי ירו בו אם יפנה למשטרה.

המתלונן ספג חבלות בדמות שן שבורה, סימני חבלה בכתף ימין, בגבו, בירך שמאל, שריטה ביד ימין, חתך במצחו ונפיחות בשפתיו. המתלונן נזקק לטיפול רפואי.

עוד עולה מכתב האישום כי ביום 29.5.10 בשעה 19:00 לאחר שהמתלונן הגיש תלונתו במשטרה, הגיע הנאשם 2 לביתו וביקש אותו שיבטלה.

ביום 30.5.10 בשעה 18:00 הגיע הנאשם 1 לבית המתלונן ביחד עם אחיו ואמר לו כי ייתן לו סכום של 6,000 ש"ח וכך יעשו גם הנאשמים 2 ו-3, אם יבטל את תלונתו ובמידה ולא יעשה כן, יכניס אותו לכלא.

מעובדות וטענות אלו יוחסו לנאשמים עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן:" החוק") ואיומים לפי סעיף 192 לחוק. לנאשמים 1 ו-2 יוחסה עבירה נוספת של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק ולנאשם 1 עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה לפי סעיף 186 לחוק.

6.         לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מראיותיהם, ממכלול נסיבות העניין ומאותות האמת שנתגלו במהלך הדיון, שוכנעתי כי לא ניתן לקבוע ממצאים לחובת הנאשמים במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי על סמך גרסה זו או אחרת של המתלונן.

המתלונן מסר גרסאות מפלילות את הנאשמים 1 ו-3 בתאימות למיוחס להם בכתב האישום,  החל בהודעותיו, המשך בעימותים שנערכו עמם וכלה בחקירתו הראשית. ביחס לנאשם 2, קיימת סתירה פנימית אמיתית ומהותית בגרסת המתלונן כבר באמרות החוץ מטעמו וסתירות לרוב ביחס לנאשמים כולם נמצאו בכל רבדי גרסאותיו. חקירתו הנגדית של המתלונן סייעה בחשיפת הספק הסביר הנדרש לשם זיכוי הנאשמים.